כל מה שמעניין בעלי אתרים לגבי הנגשת אתרי אינטרנט

בעלי אתרי אינטרנט קטנים, בינוניים וגדולים מוצאים את עצמם לעיתים קרובות מול שוקת שבורה בכל הנוגע להנחיות של משרד המשפטים. הסיבה לכך קשורה לתקנות יחסית חדשות שנכנסו לתוקף בסוף שנת 2017, ולפיהן חלק מבעלי אתרי האינטרנט מחויבים על פי חוק לבצע הנגשה. בפועל, המטרה של התקנות היא להבטיח הנגשה של כמה שיותר אתרי אינטרנט, תוכנות מחשב ואפליקציות עבור בעלי מוגבלויות. עם זאת, התקנות עצמן נכנסות לתוקף בהדרגה ולא תמיד ברור על מי הן חלות.

כתוצאה מהאמור לעיל נוצר מצב שבו בעלי אתרי אינטרנט לא בטוחים האם עליהם לבצע הנגשה לאתר האינטרנט שלהם, או באיזה אופן לבצע הנגשת אתרי אינטרנט כדי להימנע מסנקציות וקנסות. אם זה לא מספיק, הנחיות משרד המשפטים קובעות שחלק מבעלי אתרי האינטרנט או האפליקציות יכולים לקבל פטור. המשמעות הכלכלית של פטור מהנגשה היא אדירה ולכן לבעלי אתרי אינטרנט יש אינטרס לאמץ אותה. מצד שני, רק מעטים מהם יודעים האם אכן מגיע להם הפטור או עם מי הם יכולים להתייעץ בשביל לקבל מידע קונקרטי בנושא.

כך נראות התוצאות של הנגשת אתרי אינטרנט

הדבר הראשון שמעניין בעלי אתרים לגבי הנגשת אתרי אינטרנט היא מה ההשלכות הפרקטיות של הפעולה. התשובה לכך פשוטה מכפי שנהוג לחשוב, כי אתר נגיש למעשה נראה כמו אתר אינטרנט רגיל לגמרי. ההבדל היחיד בא לידי ביטוי בהתאמות שמיועדות עבור בעלי מוגבלויות, בעוד אנשים ללא מוגבלויות לא אמורים לחוש בהבדל מבחינת המראה, הניווט, הקריאה וכן הלאה.

יתרה על כך, יש אתרי אינטרנט שעוברים הנגשה באמצעות תוסף ייעודי. סרגלי נגישות מן הסוג הזה מאפשרים לגולשים בעלי מוגבלויות לשנות צבעים כדי להתמודד עם לקות ראייה, להגדיל את הכיתוב על רקע לקויות למידה או לצפות בסרטונים בליווי כתוביות בגלל לקות שמיעה. עם זאת, שילובם של סרגלים אלו אינו חובה מבחינת דרישות החוק ומשרד המשפטים. הסיבה לכך שלא חובה לשלב את סרגלי הנגישות היא שניתן להשיג את אותה תוצאה בעזרת בנייה מראש של אתר שבו ניגודיות צבעים היא לפי התקן, או שאפשר להגדיל בו את הכיתוב באמצעות הדפדפן.

הדרך הכי פשוטה לקבל תשובה לשאלה מהו אתר נגיש היא לבחון את תקנות הנגישות והתקן הישראלי. אם לבעלי אתרי אינטרנט אין את הרקע או הידע הנדרשים על מנת לבחון את התקנות הללו לעומק, כדאי להם לפנות לאנשי מקצוע. פניה עקרונית לאנשי מקצוע לצורך איסוף מידע על הנושא של הנגשת אתרי אינטרנט לא אמורה להיות כרוכה בתשלום או בהתחייבות, אלא אם מדובר בשעת ייעוץ קונקרטית.

כך תדעו כמה עולה להנגיש אתר אינטרנט

עוד סוגיה מהותית שמעניינת מטבע הדברים בעלי אתרי אינטרנט היא כמה יעלה להם לבצע את הפעולה. אם מדובר בבעלי אתרי אינטרנט מסחריים שנעזרים בהם על מנת למכור מוצר או שירות, צריך לזכור שלעלות הכספית יש משמעות אדירה. במילים אחרות, לגיטימי לגמרי להתעניין בעלות של הנגשת אתרי אינטרנט וצריך לדעת איך מורכבת הצעת מחיר רגילה בתחום הזה.

החדשות הטובות מבחינת בעלי אתרי אינטרנט מסחריים או כאלה שמספקים שירות לציבור, הן שהעלות הכרוכה בבניית אתר אינטרנט חדש ונגיש לא אמורה להיות גדולה יותר מבניית אתר שאינו נגיש. כל עוד עקרונות הנגישות נלקחים בחשבון מראש ולפני תחילת בניית האתר, העלות הכספית צריכה להיות פחות או יותר זהה. יתרה על כך, עצם הבניה של האתר הנגיש גם לא אמורה לבוא על חשבון התאמה שלו לחזון של הלקוח מבחינת עיצוב, טקסט, גרפיקה, קידום וכן הלאה.

הטיפ שבו כדאי לבעלי אתרי אינטרנט להשתמש הוא לדרוש מראש ממפתחי האתר לעשות זאת באופן שעומד בדרישות הנגישות. אם מקדימים לעדכן את החברה שלוקחת אחריות על הנגשת אתרי אינטרנט, מגדילים את הסיכוי לחסוך בהוצאות ונמנעים מסנקציות מטעם משרד המשפטים. כמו כן, כדאי לדרוש ממפתחי האתר לבנות אותו בצורה נגישה גם כי יכול להיות שחלק מהתקנות לא חלות על האתר קיים – אך הן יחולו עליו בעתיד.

החדשות הפחות מעודדות הן שלצורך הנגשה של אתר קיים יצטרכו בעלי אתרי אינטרנט לשאת בהוצאה כספית של כמה מאות עד אלפי שקלים. גובה ההוצאה הסופי ייקבע לפי סוג ההנגשה, כי יש הבדל מהותי בין שימוש בתוסף נגישות בסיסי בלבד לבין הנגשה כללית בדרגת AAA. חוץ מזה, הנגשת אתר קיים יקרה יותר מהנגשת אתר חדש כי היא תלויה בגודל של האתר, במורכבות שלו ובשאלה האם מלכתחילה הוא היה בנוי בצורה תקינה.

עוד כדאי לבעלי אתרי אינטרנט לדעת שיש להם אפשרות לבדוק לבד האם האתר שלהם נגיש. בדיקת נגישות מתבצעת על פי טופס בדיקה לאתרי אינטרנט שנמצא באתר משרד המשפטים, מה גם שמעל שליש מהבדיקה יכול להיות מבוצע בעזרת כלים אוטומטיים. העניין הוא שכדאי לבעלי אתרי אינטרנט להיות מודעים לנושא של הנגשה, כי מאותו רגע והלאה כל שנותר להם הוא ליצור קשר עם אנשי המקצוע ולקבל הצעת מחיר קונקרטית.

כך תצהירו על נגישות האתר

קטגוריה אחרת של שאלות שמעניינות בעלי אתרי אינטרנט בהקשר של הנגשה מתייחסת להצהרת הנגישות. באופן כללי, חובה לפרסם באתרי אינטרנט הצהרת נגישות שבה מפרטים את התאמות הנגישות שבוצעו בו. בהצהרת הנגישות גם חובה לפרסם את פרטי רכז הנגישות של החברה או הארגון, כמו גם לציין כיצד הוא מונה ולוודא שזה נעשה על פי חוק. בנוסף, חובה לפרסם הודעה על פטור מהתאמת נגישות ולציין את התאמות הנגישות החלופיות במידה והן קיימות.

הרציונל שעומד מאחורי החובה לפרסם הצהרת נגישות הוא שבעזרתה יכולים בעלי מוגבלויות לדעת האם אתר מסוים מתאים להם, עוד לפני שהם מתחילים להשתמש בו או מחפשים את הכלים שאמורים להקל עליהם. במקביל, הצהרת הנגישות יכולה לשמש בעלי אתרי אינטרנט אחרים או כל מי שרוצה לבחון את ההטמעה של עקרונות משרד המשפטים בתוך אתרים חדשים או קיימים.

הבעיה היא שהנציבות שאחראית על הנושא של הנגשת אתרי אינטרנט במשרד המשפטים לא נותנת תו תקן. חובה על בעלי אתרי אינטרנט להנגיש אותם לפי התקן הישראלי ולהצהיר שהם נגישים, אך אין תקן אחד שחל על כולם. החוק הקיים מחייב רק הצהרה על עמידה בדרישות הנגישות לפי התקנות והתקן, מבלי שהוא יחייב תו נגישות. יתרה על כך, החוק מחייב להמשיך לתחזק את רמת הנגישות כי הנציבות וגורמים אחרים רשאים לבדוק את הנגישות הקיימת ואף להגיש תביעה במידה ויש בכך צורך.

כך תתמודדו עם הנגשת אתרי אינטרנט

בשורה התחתונה, הנושא של הנגשת אתרי אינטרנט משפיע על בעלי עסקים ויזמים כי הוא מחייב אותם להשקיע זמן וכסף. הדבר העיקרי שצריך לזכור הוא שלהנגשה יש המון יתרונות ושבעזרתה ניתן להגדיל את מספר הגולשים שנהנים משירותי האתר. מהבחינה הזו, הוצאה חד פעמית על ההנגשה היא השקעה משתלמת לטווח הקצר והארוך.

הדרך להתמודד עם הנגשת אתרי אינטרנט היא לעשות זאת בליווי אנשי מקצוע. לבסוף, כל שנותר הוא להיצמד להנחיות משרד המשפטים ולהכיר אותן.